החלטה בתיק ת"א 14523/96

1.         ביום 7.4.10 ניתנה החלטתי בשורה של סוגיות בהליך שבפניי. החלטתי זו הותקפה בבקשת רשות ערעור אשר נדחתה בפסק דינו מיום 27.10.10 של כב' השופט רניאל (רע"א 7166-05-10) בעקבות זאת זימנתי ישיבת קדם משפט ביום 17.11.10 בה הוריתי על המשך טיפול בשורה של נושאים שעומדים לנגד עיניי. אלו נשוא החלטתי זו.

2.         בסעיף 5 להחלטתי מיום 17.11.10 ציינתי כי מונחת בפניי בקשת ב"כ התובעים מיום 6.6.10 בעניין הנזקים הנטענים בגין צו המניעה הזמני שבוטל בהחלטתי הנ"ל מיום 7.4.10. ציינתי שם כי תגובתו של ב"כ הנתבע 3 (להלן, גם "עברי") נסמכה אך על הבר"ע על החלטתי מיום 7.4.10, והרי היא נדחתה. לפיכך היתרתי לב"כ עברי ליתן תגובה משלימה. הוא לא עשה כן עד עצם היום הזה. לנוכח זאת הנני מורה, כמבוקש על ידי ב"כ התובעים, על חילוט הערבות הבנקאית שהופקדה עובר למתן צו המניעה הזמני. בנוסף לכך, וכפי שיבואר בהמשך, אדרש לטענת התובעים על נזקים נוספים שנגרמו להם, עקב צו המניעה הזמני. לעניין הליך זה בדעתי לחייב את עברי בהוצאות.

3.         כידוע, ההליך שבפניי דן בסכסוך ממושך שעניינו נכס בחלקה 28 בגוש 11184 (להלן - "החלקה"). התובעים (להלן, גם "כספי") עתרו כי הנתבעים יעבירו לקניינם מגרש שרכשו מהם בחלקה בשטח של 500 מ"ר (להלן - "המגרש"). נטען כי כספי פלשו לשטח נוסף (להלן - "הפס הירוק"). בגדר התביעה-שכנגד עתרו הנתבעים לחייב את התובעים לשלם פיצוי מוסכם ולסלק ידם מהפס הירוק.

            כב' השופטת בר-זיו, שדנה בתיק שעה ששימשה בבית משפט זה והתיק נותב לטיפולי לאחר שמונתה לבית המשפט המחוזי, קבעה כי התובעים זכאים להירשם כבעלים של המגרש וכבעלים של הפס הירוק. יתר התביעות והתביעות-שכנגד נדחו. ככל שעסקינן בזכייתם של התובעים לעניין העברת הזכויות ורישומן מונה עו"ד אהוד שמיר (להלן - "עו"ד שמיר"), ב"כ כספי, ככונס נכסים. פסק דינה של השופטת בר-זיו הותקף בערעור ובערעור-שכנגד. כל הסוגיות נשוא הערעורים נדחו זולת בעניין אחד, והוא לעניין המחצית השנייה של הפס הירוק. ככל שעסקינן במחצית הראשונה של הפס הירוק הסוגיה הוכרעה סופית ובאורח חלוט באופן שהמחצית הראשונה האמורה אף היא הייתה לקניינם של כספי. ככל שעסקינן במחצית השנייה של הפס הירוק, אדרש לכך בהמשך.

4.         מונחת בפניי בקשתו של עו"ד שמיר, כונס הנכסים, להורות לרשם המקרקעין לרשום על שם כספי את זכויות הבעלות הן על המגרש, כאמור בשטח של 500 מ"ר, והן על המחצית הראשונה של הפס הירוק, ששטחה 85 מ"ר. מן הבקשה עולה כי לאחר שבידי כונס הנכסים מצויים מכלול אישורי המיסים, יש צורך באישור פורמאלי כאמור.

5.         ב"כ עברי מתנגד לבקשה. הוא עותר, כפי שעשה לא אחת, להורות על פיטוריו של עו"ד שמיר ממשרתו ככונס נכסים. לעצם העניין הוא סבור כי כספי אינם זכאים לפס ירוק בשטח של 85 מ"ר, אלא ל- 57.50 מ"ר.

6.         טעם הבקשה לפיטוריו של כונס הנכסים נעוץ בשיחה קשה שהתקיימה בין השניים, כנטען על ידי עברי וכמוכחש על ידי עו"ד שמיר. כסבור הייתי שאין צורך להעמיק חקר בעניין זה. ממילא בדעתי להיענות לעתירתו של כונס הנכסים לבקשה האמורה, ובמלואה. כתוצאה מכך יושלם פועלו של כונס הנכסים. פשיטא כנגד העברת הזכויות והרישום כאמור, תתבטלנה מאליהן הערות האזהרה, כאמור בסעיף 10 לתגובת ב"כ עברי מיום 20.12.10.

7.         ככל שעסקינן בשטחו של הפס הירוק עסקינן בקביעה חלוטה, זה מכבר, ממנה עולה כי שטחו של הפס הירוק הוא 170 מ"ר. ממילא הן המחצית הראשונה והן המחצית השנייה, שטחן של כל אחת הוא 85 מ"ר. הדבר אף מובהר בהחלטתי מיום 7.4.10 הנ"ל (וראו, למשל, סעיפים 19-18 שם).

8.         לפיכך בדעתי להיענות לבקשה האמורה. אין בדעתי ליתן צו להוצאות בגדרו של הליך זה, לנוכח התנהלותם הנפסדת של כספי שראו לפנות ישירות לבית המשפט ולעכב את הדיון. הדבר עולה מהחלטותיי מיום 1.2.11 ו- 22.2.11. לנוכח כל אלו, והגם שידם של כספי על העליונה אף בסוגיה זו, אין בדעתי ליתן צו להוצאות בעניינה.

9.         עתה אדרש לעיקר הסוגיה שבפניי, והיא לעניין המשך הטיפול שלי, ככל שעסקינן במחצית השנייה של הפס הירוק.

10.        בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 17.5.06, בערעור על פסק דינה של השופטת בר-זיו, סוכם כי הדיון ישוב להכרעתי, אך ככל שעסקינן במחצית השנייה של הפס הירוק. בנושא זה התקבל הערעור ובית המשפט הורה כי על בית משפט זה מוטל "שיכריע במחלוקת בין הצדדים שלא בדרך של הוראה ברישום בעלות. קביעותיו של בית המשפט קמא יהיו בין בדרך של הסדרת השימוש או החזקה בשטח ה'פס הירוק', בין בדרך של קביעת פיצויים, או כל הוראה אחרת כפי שימצא ביהמ"ש לנכון במסגרת סמכותו העניינית" (סעיף 8). ועוד הורה בית המשפט המחוזי כי "התיק מוחזר איפוא לבית משפט קמא רק לצורך ההכרעה בעניין מחצית הפס הירוק" (סעיף 9). בשולי פסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח העובדה שצורף לעיונו פסק דין חלקי של בית משפט לענייני משפחה ברמת-גן מיום 23.4.06 בתיק תמ"ש 41490/03, הרי ל "נוכח פסק דיננו, ידון בית משפט קמא בפסק דין חלקי זה ובמשמעותו" (סעיף 10).

ועוד ראוי לציין כי החלקה הייתה רשומה על שמם של ישראל מעברי (להלן, גם "ישראל") ושל בנו, המנוח אפרים מעברי ז"ל (להלן, גם "אפרים"). אפרים נפטר, וכאמור פסק הדין החלקי אישר את העברת המחצית הראשונה של הפס הירוק מעזבונו לכספי. ככל שעסקינן בעניינו של האב, ישראל, אף לנוכח גילו המופלג ומצב בריאותו, אין עוררין כי בנעליו ניצב בנו, הוא עברי.

11.        בסעיף 9 להחלטתי מיום 7.4.10, שכאמור אושרה על ידי השופט רניאל, קבעתי מספר קביעות.

ראשית, כי אין עוררין כי הבעלות במחצית הראשונה של הפס הירוק שייכת לכספי. בעלות זו, כמוה כבעלות על המגרש, תירשם על שם כספי, כפי שהוריתי מעלה.

שנית, אין עוררין כי הבעלות במחצית השניה של הפס הירוק חייבת להיות לא של כספי אלא של עברי, שבא בנעליו של ישראל, אם לבד או עם יורשי אפרים, שבאו בנעליו של אפרים. לעניינה של המחצית השניה של הפס הירוק שומה עליי להכריע כמצוות פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

             שלישית, אין עוררין כי הגם שהבעלות במחצית השניה של הפס הירוק לא תהא של כספי, יוסדרו חזקתם ושימושם של כספי במחצית השניה של הפס הירוק. שומה עליי להכריע בכך, כמצוות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בדרכים מדרכים שונות, בין היתר "בדרך של קביעת פיצויים" .

             רביעית, משעה שחזר ונקבע תוקפו של פסק הדין החלקי לעניין המחצית הראשונה של הפס הירוק, אין לשמוע עוד לטענות עברי אודות חוסר סבירותו של הסכם פשרה זה, לנוכח הסכום הזעום לשיטתו בסך 1,600 דולר בגין כך.

             חמישית, לא תידונה, בשום אופן ונסיבות, תביעות כספיות של כספי ותביעות כספיות נגד כספי. אכן, במסגרת האופציות האפשריות לעניינה של המחצית השניה של הפס הירוק, קיימת אופציה על פיה זו תיקבע "בדרך של קביעת פיצויים" . אכן שם הקדמתי וציינתי כי דרך זו, מבלי שאני קובע מסמרות, נראית לי הדרך המועדפת. משמע, בפסק דיני הסופי יחויבו כספי בפיצויים בגין שימושם במחצית השניה של הפס הירוק. פיצויים אלו יהיו בגין שימוש עתידי של כספי במחצית השניה של הפס הירוק וכן בגין שימוש עבר שלהם בו מיום מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי. כך, לנוכח קביעתו של בית המשפט המחוזי על פיו נדחו "כל הטענות ההדדיות של הצדדים באשר לאי פסיקת פיצויים". משמע כספי לא יזכו בפיצויי-עבר בגין העובדה שהקניין במגרש ובמחצית הראשונה של הפס הירוק לא נרשם על שמם. במקביל, ישראל, עברי ואפרים לא יזכו בפיצויי-עבר בגין שימושם של כספי במחצית השניה של הפס הירוק עד למתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נתון זה ראוי לציון לנוכח העובדה שבית המשפט המחוזי נוקט פעמיים בביטוי "פיצויים". ואולם יש לאבחן בין פיצויים שלא ייפסקו, לבין פיצויים שיכול שייפסקו, ככל שהאופציה שהסתמנה כמועדפת על ידי, אכן תמומש.

12.        כאמור, בין האופציות שנימנו על ידי בית המשפט המחוזי הייתה אופציה של "קביעת פיצויים". הבהרתי שמדובר באופציה המסתמנת כמועדפת על ידי. עוד הבהרתי בהחלטתי הנ"ל "שלא ראוי להורות על דמי שימוש חודשיים אלא על פסיקת סכום חד-פעמי שיבטא פיצוי בגין העבר ובעיקר פיצוי בגין העתיד, דהיינו עד גמר תוחלת חייהם של כספי. בדעתי לעשות כן לנוכח הצורך בניתוק מגע בין הניצים. אכן, ככל שכספי לא ישלמו פיצוי חד-פעמי זה אשקול שלא להורות על פינויים מן המחצית השניה של הפס הירוק אלא על סנקציה כואבת והולמת שתהפוך את אי-התשלום ללא משתלם . נטייתי תהא להורות שלאחר מותם של כספי, החזקה במחצית השניה של הפס הירוק תעבור לידיהם של עברי לבד או יחד עם יורשי אפרים, כפי שיקבע בית המשפט לענייני משפחה. ועוד בדעתי להורות כי אין טעם להמתין להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה, ככל שזו לא תינתן שעה שהתיק יהא בשל למתן פסק דיני . ככל שכך יהא לא ייהנו כספי מן ההפקר. סכום הפיצויים ישולם אז על ידם לידיהם הנאמנות של ב"כ עברי וב"כ יורשי אפרים, על מנת שיחולק בבוא השעה בהתאם לעקרונות שהוצבו עד הנה. כאמור שירטטתי כל אלו מהרהורי לבי, הגם שלא קבעתי מסמרות לנוכח העובדה שב"כ הצדדים יוזמנו להביא טענותיהם, ראיותיהם ומשאלותיהם לנוכח המתחייב מפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובנתון לאשר נקבע עד הנה" (סעיף 27).